ב12.5 חל יום המודעות לפיברומיאלגיה וב27.6 חל יום המודעות לפוסט
טראומה.

והאמת שזה מצחיק אותי שאנשים חושבים שצריך יום מיוחד כדי לדבר על הכאב שלנו, הפיזי או הנפשי, כאילו יום אחד בשנה זה פתאום זה נהיה

לגיטימי לצעוק את האמת שלנו…

אבל האמת היא שהכאב לא מרפה והולם יום יום וכל היום.

ועדיין בשנת 2023 אנחנו לא מעיזים להתלונן וכששואלים לשלומנו אנחנו
קופצים שפתיים וממלמלים ״הכל טוב״ כי למי בכלל יש כוח להתחיל להסביר…

וגם אם אנחנו משתפים התגובה שחוזרת על עצמה פוגעת כמו חץ ישר בלב
בכל פעם מחדש ״אבל לא רואים עלייך!״